פורסם לראשונה באתר NRG עודד זהר | 20/10/2009

אוהבים אותך, ג'אגלר: 9 סיבות טובות לעשות ג'אגלינג

לטובת ורוניקה השכנה (שאף פעם לא ביקשה לנסות גם), הילדים שלה וכל מי שחושב שאבד עליו הכלח, שאין לו קואורדינציה או שהוא כבר ויתר, מביא עודד זהר נימוקים מסחררים ביופיים כדי שתתחילו כבר לג'אגל

כשיש לי קצת זמן, אני אוהב לג'גל בגינה. קצת שקט, קצת פעילות גופנית, קצת מדיטציה פעילה. בכיף. 
הבעיה היא שבכל פעם שהשכנה רואה אותי מהמרפסת, היא מיד שולחת את הילדים שלה להצטרף אלי, ונשענת עם חיוך מעל המעקה. עכשיו, שיהיה ברור, אני מאד אוהב ילדים, ובמיוחד את שלושת הרעשנים האלו, אבל ורוניקה (זאת השכנה שלי), את לא רואה שאני מנסה להתרכז פה…? 

אבל לא על זה רציתי לדבר. 

מה שמעניין בעיני הוא לא איך למנוע מהם להסתובב לי בין הרגליים, גם לא הדאגה שהקטן מביניהם ייקח כדור שנעשה בעבודת יד בהזמנה מיוחדת ויאכיל בו את החתולים (בכוח), וגם לא איך לשמור על הריכוז. מסקרנת אותי עצם העובדה שוורוניקה מעולם לא ביקשה ממני לנסות בעצמה. 

עכשיו, יאמר הקורא החומל, "בוודאי, היא שמה את עצמה בעדיפות שנייה", אבל יודע הוא, וגם אני, שהיא כבר ויתרה על התור שלה. אז למען ורוניקה, וכל אלו שחושבים שאבד עליהם הכלח, שאין להם קואורדינציה, או שלמדו פעם לג'גל ומחכים להזדמנות מחודשת, הנה תשע סיבות טובות לג'גל: 

1. כל אחד יכול 
כן כן, ואל תחשבו שזה יומרני. ללא הבדל גזע, דת, מין או כשרון, כל מה שצריך כדי לג'גל בשלושה כדורים זה להבין את העיקרון הבסיסי (רצוי ממישהו שיודע), ולאזור מעט סבלנות וריכוז. זוג ידיים – יתרון, אבל לא הכרח. 

2. פעילות גופנית רב-מערכתית 
הג'יגול הנו אימון מצוין ללב ולריאות, לשרירי הזרועות, החזה, הגב העליון וגם הרגליים (מישהו צריך להרים את הכדורים מהרצפה). הוא משחרר את המפרקים, משפר את היציבה, האיזון והסימטריה של הגוף, וכמובן – את הקואורדינציה. 

3. הג'יגול מפתח את המוח 
מחקרים מהעשור האחרון מראים כי לימוד ותרגול של ג'אגלינג מפתחים כבר לאחר שבוע ימים מספר אזורים במוח, ללא תלות בגיל המתרגל. השינוי מובחן הן ב"חומר האפור" (תאים) והן ב"חומר הלבן" (סיבי עצב מקשרים), בעיקר באונה העורפית העוסקת בעיבוד האותות החזותיים.

שינויים נוספים מתרחשים גם באונה הצדעית, באונה המצחית, בהיפוקמפוס ובגרעין הנסמך. גם בלי להבין מה זה היפוקמפוס, אין ספק שפיתוח של המוח הוא דבר חיובי. לתשומת לבכם, כשנוטשים את התרגול, השינויים מצטמצמים עד נעלמים. אל תגידו שלא הזהרתי.  

4. שיפור של הקשב והריכוז 
מחקרים נוספים מעידים כי לתרגול של קואורדינציה בכלל וג'אגלינג בפרט השפעה חיובית על אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז וכן על הפרעות חרדה. בישראל קיימות כבר מספר מסגרות הנעזרות בג'אגלינג ככלי טיפולי נטו. מעניין לדעת כי מבין הג'אגלרים הטובים ביותר בארץ ובעולם, לרבים יש ADHD. ההשפעה על הריכוז מורגשת כבר אחרי רגעים ספורים בתרגול, ולכן "הפסקת ג'אגלינג" הופכת להיות דבר שבשגרה במקומות עבודה. תנסו. 

5. אפשר לג'גל בכל מקום, בכל זמן ובכל גיל 
במשרד, בסלון (לא ליד הקפה), בגינה, בחוף הים, בישיבה, בעמידה או בריקוד, במסיבה, 5 דקות או שעתיים, ביום יום ובחופשה, בבוקר ובערב. אין צורך בהכנה מוקדמת. רק שימו בתיק שלושה כדורים או יותר, ואתם ערוכים. מתברר, אגב, כי מבוגרים ואף זקנים לומדים ג'אגלינג באותה המהירות כמו ילדים (כן, גם זה נחקר). 

6. תמיד אפשר להתקדם 
לפני מספר חודשים הצליח הבריטי פיטר בון, לפי עדי ראייה, לשבור את שיא העולם כשעשה "פלאש" (סיבוב) אחד ב-13 כדורים. בוודאי תשמחו לדעת גם שלישראל ייצוג נושא פרסים בכנסים הבינלאומיים לג'אגלינג, בענף היצירתיות בשלושה כדורים (כפיים לירון, לאורי, לשרון ולעוד). ליכולת האנושית אין גבול, ובג'אגלינג מתעורר יצר ההישגיות יותר מיצר התחרות. בכל פעם שתתרגלו תתקדמו, רפרטואר המשחק שלכם יתעשר ועמו היכולת להמציא תרגילים. אם תחפשו גיוון נוסף, אפשר לג'גל גם באלות, טבעות, לפידים, חרבות, כפכפים וכיו"ב. 

7. כלי חברתי 
מניסיון, כולם אוהבים ג'אגלרים. אנשים נהנים לראות אותך ואת מה שאתה עושה, לדבר איתך ובוודאי לג'גל איתך ביחד. אנשים מג'גלים ואוהבים ג'אגלינג בכל העולם, ולכן מדובר בשפה בינלאומית. 

8. מדיטציה פעילה 
תחושת הריכוז האינטנסיבית, הנוכחות המלאה בכל רגע, הזרימה המתמדת והחיבור המושלם בין התודעה, הגוף והסביבה, מעניקים לג'אגלר את הידיעה הפנימית, שלפחות באותו הרגע "העבר – אין, העתיד – עדיין, ההווה – כהרף עין, ולכן דאגה מנין"? (ר' אבן עזרא). 

9. כלי נפלא ללמוד על עצמך 
ההקבלה השגורה כל כך בין ג'אגלינג למולטי-טסקינג אינה רק מטאפורה ספרותית. הג'יגול מפגיש אותך פנים אל פנים עם האתגר להיות פרו-אקטיבי, עם החשש מפני כישלון ומבוכה למול השאיפה להצליח, עם שינוי תבניות מוטוריות, רגשיות ומנטליות, עם העומס המוכר כל כך בזמן ריבוי משימות, עם כוחה של התמדה, ולפעמים, לפעמים גם עם הצורך להקשיב. 

כמו בהרבה דברים אחרים בחיים, ידיעה של השכל וידיעה אמיתית אינן אותו הדבר, וברוח זו, אני אניח למחשב, וארד לי לגינה לסשן קצר באוויר הנעים של הסתיו. 

עודד זהר מג'גל כבר 22 שנה. הוא מנהל את זהר – חוויות למידה, חברה לפיתוח ארגוני, ומנחה סדנאות "זן ג'אגלינג" במוסדות וארגונים שונים.