טאי צ'י היא אמנות לחימה סינית (קונג פו) פופולרית המתורגלת הן לצורכי הגנה עצמית והן למטרות בריאותיות. טאי צ'י נחשבת לסגנון פנימי, כלומר כזו המאופיינת בטונוס שרירים נמוך, בתשומת לב מיוחדת לגוף, בעומק תאורטי ובקשר תרבותי לטאואיזם.

במהלך המאה ה-02 נפוצה האמנות (בייחוד הזרם של יאנג צ'נג פו) והפכה תרגול מקובל בקרב מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. כחלק ממגמה זו, הרוב המכריע של המורים המלמדים את האמנות בעולם עושים זאת למטרות בריאות וספורט, ומזניחים את האספקטים הלוחמניים המקוריים של השיטה.