קורסים


הקורסים שאנו מעבירים מייצרים תהליך התפתחותי מקצועי של שינוי בסביבת העבודה והחיים. כל קורס מורכב משישה מפגשים ואורכם עד כחצי יום לכל מפגש. הקורסים מיועדים הן לקבוצות הטרוגניות והן לקבוצות הומוגניות בתוך ארגונים. במהלך הקורס צוותי העבודה מייצרים שינוי מעשי דרך "אקשן אייטמס" המבוקרים ממפגש למפגש, כך שנקודת הסיום של הקורס רחוקה כברת דרך משמעותית מנקודת ההתחלה. 

 

"זן ג'אגלינג – אתגרים בריבוי משימות" –   בקורס זה תיחשפו לאומנות הג'אגלינג ככלי ההשלכתי רב עוצמה ותלמדו איך להתמודד עם התחרות הבלתי נגמרת על תשומת הלב בחיי היומיום- לבד ובתוך קבוצה. באמצעות תרגילי זוגות שונים תוכלו לגעת ולדון ביחסים השוטפים עם הקולגות בעבודה, לרבות תקשורת ואמון בין אישי במצבים מאתגרים של מולטי-טסקינג וריבוי משימות.לחצו כאן לפרטים נוספים

                                  

 

 "הליצן הפנימי" –  מתי בפעם האחרונה חשבתם על הנוכחות של קומדיה בחייכם? קורס הליצן הפנימי תושיט לכם יד ותוציא אתכם מהשגרה לעבר מסע צבעוני במיוחד. בסדנה תלמדו כיצד להשתמש בשפה הקומית והיצירתית בחיי היומיום    ובסביבת העבודה דרך חוויה משחררת ומגבשת.  לחצו כאן לפרטים נוספים

 

 

"על הבמה" –  קורס זה  נועד להגברת המודעות ודיוק ארגז הכלים שלכם כמי שעומדים בפני קהל. במהלך שישה מפגשים נעמיק בנושאים שונים כמו יצירתיות, שפת הגוף, נוכחות בימתית ויכולת אלתור. נתרגל את היכולות באמצעות הכנת הרצאה לדוגמא לכל משתתף שאותה ננתח לאחר מכן ונאסוף ממנה תובנות אישיות וקבוצתיות. לחצו כאן לפרטים נוספים

 

הקורס המודולרי לפיתוח צוותים –  למה לבחור כשאפשר גם וגם? בואו לבחור את התוכן ולבנות בעצמכם את הקורס המתאים לכם ביותר. תוכלו לבחור בין עשרות פעילויות מהנות ומעשירות ולהרכיב סדרת מפגשים שיאפשרו לכם ללוות את האתגרים החברתיים והארגוניים באופן שוטף ובצורה חוויתיתלחצו כאן לפרטים נוספים

 

זן ג׳אגלינג – יחד בריבוי משימות


בעידן של מולטי-טסקינג כל אחת ואחד מאתנו נדרש לטפל במקביל בכל-כך הרבה דברים! תשומת הלב שלנו מוצפת כל הזמן בגירויים שונים ומגוונים המגיעים הן מהסובב אותנו והן מראשנו חסר המנוח. אנחנו פוגשים את זה בכל תחומי החיים: בבית, בעבודה, על הכביש ובכל משימה יומיומית פשוטה – שלנו לבד, ושלנו עם כמעט כל אדם נוסף הנמצא אתנו או מולנו.

התחרות על תשומת הלב עלולה להוות כח הרסני לרגשות שלנו ולתקשורת בינינו ובין הסובבים אותנו. על-פי עשרות מחקרים מרחבי העולם, הסחות דעת ומולטי-טסקינג רגעי מעלים את רמת ה"סטרס" (מתח, דחק, עקה), מביאים לפגיעה בהקשבה הבין -אישית והם מהגורמים הבולטים ביותר לשחיקה במקומות העבודה ולסכסוכים עם בני משפחה.

מה אפשר לעשות?

סדנת "זן ג׳אגלינג – יחד בריבוי משימות" נוצרה כדי לסייע בדיוק בנושא זה ונוגעת בתקשורת, בממשקים ובאמון הבין אישי במצבי מולטי-טסקינג וריבוי משימות. פעילות זאת, במפגש חד פעמי או בסדרת מפגשים, מיועדת להציף ולשפר את הערכים וקווי הפעולה בין המשתתפים ובינם לבין ממשקים אחרים אשר עלולים להיפגע תחת עומס ולחץ, בסביבת העבודה והבית כאחד.

הסדנה נעזרת בתרגילי ג'אגלינג בזוגות ובקבוצות ומאפשרת בעקבות זאת חלון הצצה למערכות היחסים ודפוסי התנהגות. תוך כדי תהליך הלמידה והתרגול משקפים את הממשקים האלו באופן חוויתי, דנים בהם באופן מעצים ובונה ומגבשים פרספקטיבה רעננה דפוסי התנהגות והתנהלות המצמצמים את תופעות הלוואי של העומס ומקדמים את ההקשבה, האמון והסינרגיה.

אנו מציעים ללקוחותינו מגוון תוספות נלוות אותן ניתן להזמין דרכנו –
 * כדורי ג'אגלינג בעבודת יד, עם או בלי לוגו החברה
* זן ג'אגלינג – שבע תובנות על מולטי טסקינג ותשומת לב" – ספר מאת עודד זהר.  לפרטים על הספר לחצו כאן

 

מולטי-טסקינג, קשב וג'אגלינג – איך זה קשור להורות?

אין לי הפרעת קשב, אבל בעשרים השנה האחרונות קשה לי יותר ויותר להתרכז.
כלומר, קשה לי לשבת על הישבן ולעשות משהו אחד לכמה רגעים. כשאני שואל חברים ומבוגרים אחרים, כולם כמעט ללא יוצא מהכלל אומרים לי שגם אצלם זה המצב דומה. כשאני שואל למה, גם כאן התשובה אחידה – העולם השתנה. כאשר הם נכנסים לפרטים, הם מדברים על התפתחות הטכנולוגיה והמדיה והטלפונים והאינטרנט והעומס וההורות והאחריות. בעצם, כולנו נתונים לתחרות על תשומת הלב יותר מאי פעם, ולכן אנחנו נאלצים למקבל, כלומר, לפעול במקביל בהרבה סיטואציות יום-יומיות בבית, בעבודה, בלימודים ובכל מקום.
מסכימים? 

האם אנחנו באמת ממקבלים יותר?
מסתבר שתחושת הבטן שלנו די נכונה… למשל בהקשר לצריכת מדיה: במהלך המאה העשרים הומצאו ונכנסו לשימוש מספר טכנולוגיות מדיה: קולנוע, טלוויזיה, מחשב אישי, טלפון סלולרי וכיו"ב. כאשר החוקרים יצאו לבדוק את ההשפעה של צריכת הטלוויזיה הגדולה על ילדים בשנות הששים, ניכר היה ש"זמן טלוויזיה" לא הוריד מ"זמן רדיו" או "זמן קריאה". באופן כללי ניכר היה שכל אמצעי מדיה שנכנס לשימוש ציבורי רק מוסיף לזמן השימוש בסך הכל, ושאמצעי המדיה השונים לא מחליפים זה את זה אלא נוספים זה לזה.  

פרופ' קליפורד נס מאונ' סטאנפורד שחקר את הנושא הסביר כי לפי הגרפים, היה מקובל לצפות שעד תחילת שנות התשעים זמן צריכת המדיה יפסיק לנסוק, פשוט כיוון שלא נשארו שעות ביממה, והרי לכולנו יש עוד דבר או שניים לעשות. למרבה הפלא, כאשר בחנו את זמן צריכת המדיה אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים, גילו שמתחילת שנות התשעים ואילך זמן צריכת המדיה הכולל ביממה אצל רבים היה יותר מ-24 שעות… מולטי-טסקינג כבר אמרנו?  

אם זה המצב, אולי אנחנו צריכים להסתגל? אולי אנחנו צריכים ללמד את ילדינו למקבל כמו שצריך? ואולי בעלי הפרעת הקשב שבינינו מוכנים אפילו יותר מכולם לעידן המולטי-טסקינג?
אם עניתם בחיוב, צר לי לאכזב. מסתבר שככל שממקבלים יותר, כך נעשים יותר גרועים במיקבול. "הפוך גוטה, הפוך". 

מה באמת קורה לתשומת הלב במצבי מולטי-טסקינג?
קל לראות שככל שאנשים מאמינים שהם טובים יותר במולטי-טסקינג, כך הם עושים את זה יותר, אלא שבנוסף גם קשה להם יותר להתרכז, מה שנקרא "אימפולסיביות קשבית" (על פי מדד באראט) וכך קשה להם יותר לדחות סיפוקים.
עד כאן הכל הגיוני, אבל למרבה ההפתעה, מסתבר שככל שאנשים ממקבלים יותר, כך הם נעשים פחות ופחות טובים במיקבול. ומי הכי טוב במצבי מיקבול? כן, דווקא אלו שעושים את זה הכי פחות.
איך זה ייתכן? בכל מצבי המולטי-טסקינג יש תחרות על תשומת הלב, אבל תשומת הלב עצמה איננה מתפצלת. למה הכוונה? אף אחד מאתנו, אישה או גבר, ילדה או מבוגר, עם הפרעת קשב או ללא הפרעת קשב, אף אחד אינו מסוגל להתרכז ביותר מדבר אחד בכל רגע נתון. תשומת הלב או "אלומת הקשב", איננה מתפצלת או מתחלקת, אלא עוברת במהירות בין דבר לדבר וכאשר אנחנו מבצעים כמה משימות ממש בעת ובעונה אחת, רק אחת מהן מקבלת תשומת לב ובאותו שבריר שניה השאר מתבצעות באוטומט. כאשר תשומת הלב נדרשת למשהו היא פשוט עוברת ולא מתפצלת וכך הלאה. המעבר של תשומת הלב, הקיפוץ או הריצוד שלה, מביאים ללא מעט תופעות לוואי. אחת מהן היא שאנו מאבדים בהדרגה את היכולת לסנן מה חשוב ומה לא.  

הנה כמה דוגמאות להשפעות של מולטי-טסקינג על ילדים ובני נוער, המופיעות בספרי:  

הגיל הרך – גירויים מהירים בעלי השפעה שלילית על הקשב
אנג'לין לילארד וג'ניפר פטרסון מאוניברסיטת וירג'יניה בארה"ב ערכו ב-2011 מחקר עם 60 פעוטות בני ארבע. במהלך תשע דקות, צפו חלקם ב"בוב ספוג", סרטון מצויר המתאפיין בקצב מהיר, חלקם בסרטון חינוכי מצויר, וחלקם התבקשו פשוט לצייר. מיד אחר כך קיבלו הפעוטות ארבע משימות הדורשות שליטה קוגניטיבית. התוצאה החד משמעית הראתה, שהצפייה בסרטון המהיר השפיעה לשלילה על ביצועי המשימות בהשוואה לביצועי שאר הקבוצות. 

מדובר בסביבה שיש בה ריבוי גירויים ותחרות מהירה על הקשב, ובמקרה זה, גירויים בקצב מהיר על מסך. החוקרות כתבו, שתוכניות טלוויזיה המתאפיינות בקצב מהיר, נוטות להיות בעלות השפעה שלילית על הקשב. אחת הסיבות היא שאירועים המתרחשים בתכיפות ובמהירות רבה שובים את תשומת הלב מהחוץ ומעסיקים את אזורי קליפת המוח המפענחים את האותות החושיים ולא את קליפת המוח המצחית, שבה מתקיימות הפונקציות המנהלות את הקשב. לפיכך, טלוויזיה בקצב מהיר איננה תורמת לאימון השליטה הפנימית בקשב.

האירוניה היא, שהורים רבים משתמשים בטלוויזיה או במסכי מחשב כדי להפנט ולהשתיק את הזאטוטים שלהם ולקבל כמה רגעים של שקט בבית או בנסיעה. כנראה שהורים אלה אינם מודעים להשלכות השליליות על הקשב של ילדיהם.  

הגיל הרך – הורה מרוכז כמפתח קשב
מחקר נוסף שעשוי לעניין במיוחד הורים לילדים בגיל הרך נערך ב-2016 באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב, שם נמצא שלהתנהגות ההורים (ולא רק לגנטיקה) יש השפעה על יכולתם של הקטנים והקטנות, בני שנה בלבד, לשמור על תשומת הלב יציבה. מה השפיע? פשוט מאוד – תשומת הלב של ההורים בזמן שבילו ביחד עם הפעוטות. אם תנועת עיניו של ההורה הופנתה לאובייקט שהפעוט התבונן בו באותו רגע, אזי הפעוט האריך את משך הריכוז שלו באותו אובייקט. אם תנועת עיניו של ההורה זזה או ריצדה בין אובייקטים, אזי גם תנועת עיניו של הפעוט זזה ונדדה עם תשומת הלב שלו. החוקרים הדגישו באריכות עד כמה היכולת הנרכשת להחזיק את תשומת הלב על אובייקטים חשובה להתפתחותם כילדים, ובהמשך חייהם כבוגרים.  

ילדים ונוער – מולטי-טסקינג של מדיה
קבוצת חוקרים גדולה ממספר אוניברסיטאות בארה"ב בראשות מלינה אונקפר פרסמה ב-2017 בשם האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מאמר המסכם את ההשפעות שיש למולטי-טסקינג במדיה על ילדים ונוער בני 8 עד 18 לפי מחקרים שבוצעו.

נוער אמריקאי בגילאים אלה מבלה יותר זמן בשימוש במדיה מאשר בכל פעילות אחרת – 7.5 שעות בממוצע ביום. עוד נמצא כי 29% מהזמן שהוקדש לשימוש במדיה נעשה תוך מולטי-טסקינג. הצעירים יותר מבלים כשעתיים בכל יום עם מסכים. הנתונים האלה דומים בארה"ב, רוסיה וכוויית. אצל צעירים בארה"ב, בזמן הכנת שיעורי בית, 51% מפעילים את הטלוויזיה, 50% גולשים ברשתות חברתיות, 60% שולחים או קוראים מסרוני טקסט, ו-76% מפעילים מוזיקה.  

איזו השפעה יש לתופעה? לפי המאמר, מולטי-טסקינג במדיה אצל ילדים ובני נוער מקושר בצורה כללית להשפעה שלילית הן על הביצועים והן על הרגשות, וכצפוי, גם על ההצלחה בלימודים. ההשפעה השלילית של התופעה ניכרת גם אצל ילדים ובני נוער שמפעילים אמצעי מדיה ברקע בזמן ביצוע משימה עיקרית אחת.

מבחינה תפקודית מזכירים החוקרים פגיעה במאגר הידע ובזיכרון העבודה, קושי במשימות הדורשות קשב מתמשך ומיקוד במטרה ובמשימות של היגיון וקשיים בשליטה עצמית. מבחינה התנהגותית ורגשית, עיקרי הממצאים מצביעים על אימפולסיביות, חיפוש ריגושים, חרדה חברתית, דיכאון ונוירוטיות, וכמובן קושי להתרכז לנוכח הסחות דעת חיצוניות. לכל אלו השפעה על גיליון הציונים, על זמן הלמידה הכולל ועל איכות ביצוע משימות הלימוד. הפעלה של מדיה ברקע משפיעה לרעה אפילו על המשחק בצעצועים כמו פאזל, משחקי חשיבה או דיוק.  

על אף שהחוקרים מציינים שלא תמיד ברורה הסיבתיות, כלומר האם מולטי-טסקינג מוביל לתופעות המדוברות או ההיפך, הצהיר האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים שיש להימנע מעידוד שימוש במדיה כאשר ילדים מכינים שיעורי בית או כשפעוטות וילדים קטנים משחקים. 

מה כדאי לעשות?

1. להימנע ממולטי טסקינג
מסתבר שמולטי-טסקינג איננה תכונה טובה או נחשקת, אלא מצב בעייתי שכדאי להימנע ממנו ככל האפשר.

2. לייצור אפקט גידור
מה עושים כאשר תשומת הלב שלנו מחפשת גירויים מחוץ למשימה העיקרית? ממקבלים עוד משימה שאיננה דורשת תשומת לב, ומייצרים "אפקט גידור" שמאפשר לתשומת הלב להתרכז במשימה העיקרית.
אפקט גידור יכול להיווצר על ידי שירבוט על דף, צעידה הלוך ושוב, מוזיקת רקע, קול הרחש בבית הקפה, לעיסת מסטיק, משחק בפלסטלינה או סיבוב ספינר. כך, בזמן שאנו עוסקים במשימה העיקרית, ותשומת הלב שלנו מחפשת גירויים אחרים, המשימה השניה מייצרת סוג של גדר שמונעת מאתנו לחפש גירויים מחוצה לה. הרי עדיף ללמוד בכיתה תוך כדי שירבוט, מאשר ללמוד בכיתה ולדבר עם השכן ולמתוח את הגוף ולשנות תנוחה ולהסתכל דרך החלון ולסדר את התיק, נכון?

3. לתת דוגמה אישית
עלינו, המבוגרים, להכיר בכך שהדוגמה האישית שלנו והלך הרוח בבית ובכיתה משפיעים על הילדים שסביבנו יותר מאשר מה שאנו אומרים או הכללים שאנו מגדירים. אם נמקבל פחות בכל רגע נתון ונהיה "כאן ועכשיו", נוכל להשפיע באמת. בעבודתי אני מנסה לעזור לכולם לקדם את המטרה הנעלה הזאת.

4. לעשות ג'אגלינג
כן, אני מתכוון לזה. תופתעו לדעת עד כמה הלמידה והתרגול של אומנות הג'אגלינג מהווים אימון נהדר ליכולת הריכוז והנוכחות. כאשר יש יותר כדורים מידיים יש תמיד כדור אחד באויר, וכדי לקיים את התנועה המתמדת חייבים "להשאר עם זה", אחרת מתבלבלים, או שעוצרים או שפשוט נופלים כדורים.

יש לי פינה חמה בלב לאמנות הג'אגלינג, שמלווה אותי מעל 30 שנה ככלי הדרכה ותרגול אישי. נוכחתי, שלא רק שהיא משפיעה לטובה על יכולת הריכוז, ההתמדה וכמובן הסיפוק של מי שמתרגל, אלא שהיא גם מטאפורה מצויינת להתנהלות שלנו בתוך מצבי החיים, פשוט כי אנו ממקבלים כל כך הרבה. 
דרך התבוננות בתהליך הלמידה ותירגול הג'אגלינג, אפשר להצביע על נושאים המושפעים מתופעת המולטי-טסקינג: 
פרו-אקטיביות, וויסות רגשות, הקשבה, יציאה מאזור הנוחות, ניהול תשומת הלב, התמדה ואפילו בניית אמון בין-אישי בסביבה לחוצה. תנסו, זה גם כיף.

מאמרו של עודד זהר שפורסם בעלון "קשב ADHD" – לקריאה

ניתן לקרוא, להעמיק ואף לתרגל עם ספרו של עודד זהר – "זן ג'אגלינג – שבע תובנות על מולטי טסקינג-ותשומת לב". לפרטים נוספים והזמנה – לחצו כאן

סל פעילויות הדרכה און-ליין

פיתוח צוותים ומנהלים, חשיבה קדימה, שדרוג המיומנויות הרכות ואפילו פעילויות גיבוש מהנות. את כל אלו ועוד תוכלו למצוא בין מגוון החוויות שאנו מציעים ובפורמט חווייתי מותאם לאון-ליין.
אנו עובדים עם  "ZOOM" ועם "Microsoft Teams"

סדנאות העשרה לבחירתכם

מפגש אחד או שניים – 2-4 שעות למפגש


מולטי-טסקינג אתגרים בריבוי משימות/יחד בריבוי משימות
בהנחיית עודד זהר
אנו חיים בעידן של מולטי-טסקינג ותשומת הלב שלנו מוצפת כל הזמן בגירויים שונים ומגוונים המגיעים הן מהסובב אותנו והן מראשנו חסר המנוח. איך מתמודדים עם ריבוי משימות בסביבה עמוסה ודינאמית? כיצד מזהים את תופעות הלוואי ומניעים את השינוי? כיצד המצב משפיע על ממשקים ואמון? במהלך הסדנה נבין איך לחץ משפיע עלינו, כיצד מולטי-טסקינג וריבוי משימות פוגעים בתפקוד שלנו ביום יום ובאופן בו אנו מתקשרים ונרכוש כלים פרקטיים להתמודדות יעילה עם עומס בחיינו. לבחירתכם ניתן לקיים את הפעילות עם  או בלי ג'אגלינג.
לפרטים נוספים לחצו כאן

 

בונים אמון
בהנחיית עודד זהר
מפקדים, חיילים ואפילו בני זוג – אמון בין אישי הוא הדבק המחבר ביננו. קיומו בונה והעדרו הרסני.  אמון ושיתוף מהווים מרכיבים מהותיים בקידום סימפתיה, אמפתיה וחמלה, למילוי צרכים הדדי, לזיקה חברתית ואף לאהבה ללא תנאי. מטרתה של הסדנה היא לעורר, בעזרת סדרת תרגילי שיח בקבוצות ובזוגות, את תחושת האמון בין המשתתפים בזמן הפעילות ולאחריה ולהותיר אצלם פרספקטיבה, ידע וכלים בעלי פוטנציאל להשפיע על מערכות היחסים שלהם במעגלי העבודה, המשפחה וחיי היום יום, במיוחד במצבים בהם חסר אמון.

 

 

מבט לאופק – סדנת צילום חזון וערכים
בהנחיית עודד זהר
המצלמה ככלי למפגש ישיר עם ערכי היחידה, החזון האישי והתחושות האישיות. סדנה המעודדת ביטוי אישי לצד דיון על מטרות משותפות. המשתתפים מתוודעים לערכי היחידה ולערכים שלהם עצמם במטרה לייצר חיבור ולהתוודע לסוגיות כמו – "איך אני רואה את עצמי בתוך הארגון?", "איך אני רואה את החברה בה אני עובד?".
לפרטים נוספים לחצו כאן

 

 

חשיבה בתנועה – פתרונות חדשים בחשיבה יצירתית
בהנחיית חנן רוזן
כיצד נולד רעיון חדש? איך נולד במוחנו משהו שלא היה שם קודם? מהו אילתור? איך נגיב באופן מידי וספונטני בכל מצב? פתחו את היצירתיות, את הגמישות המחשבתית, את היכולת להגיב מרגע לרגע בחדות, וכן את הבטחון, הנוכחות והכריזמה הבימתית בעמידה מול קהל. תרגילים בתיאטרון ואימפרוביזציה וסימולציות מסביבת המשתתפים.

לפרטים נוספים לחצו כאן

  

 

 

כלים וגישות לניהול ועבודה מרחוק
בהנחיית חנן רוזן
הסדנה תציע למשתתפים פעילויות חווייתיות המותאמות לאון-ליין הן בפורום מליאתי והן בקבוצות עבודה קטנות. הפעילויות יציפו אתגרים ויתנו כלים ופתרונות ישומיים לצוותי עבודה שמנוהלים ומתנהלים מרחוק, תוך דגש על שימור ושיפור המוטיבציה של הפרט, תחושת השייכות, תיאום ושקיפות בין ובתןך צוותים וטיפול בקשיים ובמצוקות. תכני הסדנה יותאמו ללקוח מתוך למידה מוקדמת של מטרות הצוות והאתגרים העומדים בפניהם במציאות החדשה.

 

הרצאות

מולטי-טסקינג – מיתוסים אמיתות ותשומת לב
בהנחיית עודד זהר
ההרצאה מצביעה על מולטי-טסקינג ממספר זוויות ומציעה כלים פשוטים וישימים לצמצם את תופעות הלוואי ולנהל את הג'אגלינג היומיומי בקלות ובתשומת לב. לפרטים

שישאר בינינו – בניית אמון בין אישי
בהנחיית עודד זהר
הרצאה על הפסיכולוגיה והפיזיולוגיה מאחורי האמון, מלווה בתרגילים בוני אמון ובמצגת מעוררת השראה לבנית אמון ביניכם ובין הסובבים אתכם. לפרטים

מדע התזונה
בהנחיית זהר צמח וילסון
זהר צמח וילסון – מורה ויועץ בשיטת "התזונה האינטגרטיבית" מזמין אתכם לגלות בהרצאותיו את השיטה איתה הוא מטפל כבר למעלה מ-20 שנה ולפגוש מגוון גישות פרקטיות שיעשו סדר בעולם התזונתי שלכם. לפרטים

חדשנות ויצירתיות בהישג ידך
בהנחיית חנן רוזן
ההרצאה פעילה ומשעשעת על אימפרוביזציה ואילתור ומה שביניהם, ועל דרכים פשוטות לטיפוח החדשנות, היצירתיות והגמישות המחשבתית בעבודה, בבית ובחיים בכלל. לפרטים

 

סדנאות כיף וגיבוש לבחירתכם

  • משחקי תיאטרון ואימפרוביזציה
    משחררים את היצירתיות, מחדדים  את ההקשבה, החשיבה המהירה ועבודת הצוות. לפרטים
  • תיפוף-גוף
    חוויית קצב המשלבת תיפוף על הגוף ובמקצבים שונים. בעזרת המוזיקה נוצרת אווירה של עבודת-צוות, סינכרון והתלהבות. לפרטים
  • ריקודי בטן
    שמחה ושחרור באמצעות ריקוד, תנועה והרבה הומור. חוויה מצחיקה וייחודית לגיבוש באווירה של שחרור ממתחים והסרת מחיצות. לפרטים
  • ריקוד הודי
    בואו לחוות את המחול ההודי, החל מהריקודים הנמרצים מהסרטים המוזיקליים של בוליווד, בירת הסרטים של המזרח, וכלה בריקודים המסורתיים שמוצאם במקדשים. לפרטים
  • טאי-צ'י וצ'י קונג
    תרגילי תנועה רכה וזורמת, המקדמים את הסינכרון בין המתרגלים, את הריכוז ואת שלוות הנפש. לפרטים
  • אוריגמי
    אמנות קיפול הניר היפנית המסורתית – אצלכם בידיים. סדנה הבנויה מאתגר, ניסוי ותהיה וכמובן – יצירה. לפרטים
  • יוגה ומדיטציה
    תרגול היוגה מחזק את הגוף ומביא עימו לשיפור זרימת הדם והחמצן לאברי הגוף, שיפור המטבוליזם, חיזוק וגמישות השלד והשרירים ועוד. מתאים לכל גיל ורמה של כושר וגמישות והמדריכים בעלי נסיון רב בהוראת היוגה. לפרטים

"זֵן ג'אגלינג – שבע תובנות על מולטי-טסקינג ותשומת לב" – ספר מאת עודד זהר

המדריך המלא להתמודדות עם מצבי מולטי-טסקינג ביום יום

אנו חיים בעידן של מולטי-טסקינג. כל אחד ואחת מאתנו נדרש לטפל במקביל בכל-כך הרבה דברים! בבית, בעבודה, בלימודים, בכביש או במסיבה – תשומת הלב שלנו מוצפת כל הזמן בגירויים שונים ומגוונים המגיעים הן מהסובב אותנו והן מתוך ראשנו חסר המנוח. אנו ממקבלים היום יותר ממה שמיקבלנו אי פעם, הן בחיינו הפרטיים והן בהיסטוריה של המין האנושי. עודד זהר פורס בפני הקוראים את תמונת המצב העדכנית של תופעת המולטי-טסקינג כפי שהיא מצטיירת במחקר הקוגניטיבי, מדעי המוח ובמקורות ידע רבים נוספים. הספר מגדיר את סוגי המולטי-טסקינג השונים, את המיתוסים על הנושא ואת תופעות הלוואי הבריאותיות, הפסיכולוגיות, החברתיות, הארגוניות והתרבותיות שאנו חווים הנגרמות כתוצאה מנטייתנו למקבל.

כדי להתמודד עם הבעיה, מוגש לקוראים מודל "זן ג'אגלינג" המבוסס על תהליך הלמידה של אמנות הג'אגלינג בשלושה כדורים. מהמודל נגזרות שבע תובנות ליישום בתרגול עצמו ובסביבת המולטי-טסקינג היום-יומית. הספר כולל גם את מודל "פיקח-חכם", כלי מעשי להתמודדות עם הסחות דעת חיצוניות ופנימיות.

נדמה כאילו אמנות הג'אגלינג הייתה תמיד מטאפורה למולטי-טסקינג. למעשה, לג'אגלינג בכדורים ולג'אגלינג במשימות או במחשבות יש הרבה מן המשותף, והם מפעילים מנגנונים דומים במוחנו. מתוך כך, הופכת אמנות הג'אגלינג לכלי הדרכתי רב עוצמה שאינו רק מסביר מהו מולטי-טסקינג, אלא גם מציע פרספקטיבה רעננה ודרכי ההתמודדות אפשריות עם מולטי-טסקינג במצבי היום-יום.
כדי לסייע, מצורף לתרגילי הג'אגלינג השונים קוד המפנה לסרטוני הדרכה שצולמו במיוחד עבור הקוראים.

הספר מיועד לכל מי שתופעת המולטי-טסקינג נוכחת בחייו ומודע לקשיים הנלווים אליה. הוא נכתב במיוחד עבור אנשי מקצוע שהתופעה מעניינת אותם – מנהלים ומפקדים, יועצים ואנשי פיתוח ארגוני, פסיכולוגים ומטפלים, אנשי הוראה וחינוך, תקשורת וכדומה. בספר ימצא עניין כל מי שמחפש דרכים יעילות להתמודד עם הקשיים האלה, הן ברמת ההבנה והן ברמת המעשה, וגם כל מי שרוצה ללמוד את אמנות הג'אגלינג, וכן, ודאי שיש קשר בין הדברים.

ניתן לפנות אלינו ולרכוש את הספר בקבוצה (אפשר גם כדורי ג'אגלינג) או לקנות ספר יחיד ישירות בקישור – לחצו כאן