על מה אתה חושב?

בהארווארד מודדים נוכחות – מאת עודד זהר

לפני כמה ימים הייתי בהרצאה של ביירון קייטי, מורה רוחנית מפורסמת ששיטתה, שנקראת "העבודה", הפכה לשם דבר בעולם האימון האישי והחיפוש אחר האושר.

שיטתה מבוססת על הרעיון הפשוט שמחשבות אודות עצמנו, אודות הסובבים אותנו ואודות העולם הן הגורם לרגשות שליליים ולסבל. קייטי מציעה "להפוך את זה", במובן של לבחון את טבען של מחשבות אלו ממש וכך להיות יותר פתוחים, לא שיפוטיים ונוכחים.

בהרצאה נכחו למעלה מ-2000 איש באולם גדול, ויותר מאשר הרצאה, היתה זאת שיחה, ויותר מאשר שיחה, היה זה סשן טיפולי לקובץ מצומצם של אמיצים שביקשו לעלות לבמה ו"לעבוד" על בעיה אישית שגורמת להם סבל.

בחור צעיר על כסא גלגלים ביקש לעלות על הבמה. הוא התיישב על כורסת הנצרים ושאל את קייטי על המשמעות של החיים האלה. הוא אמר שכבר היה קרוב למות 8 פעמים בחייו, ושכל פעם נמלא בתחושת שליחות שפגה עם הזמן והותירה אותו מתחבט ומתייסר. את החיבוטים האלה הוא הפנה באותו רגע אליה. השיחה ביניהם היתה ארוכה ומרתקת, ובכל פעם שזה ניסה להפוך אותה לשיחה אינטלקטואלית, החזירה זאת אותו לעבודה עצמה.

שיאו של הסשן הזה בעיני התרחש באחד מהרגעים שהבחור הצעיר לא הסכים להרפות משאלת המשמעות, ולמרות שהיה באמת חביב וחייכני, הוא ניסה בכל דרך לקבל מקייטי תשובה בעלת ערך לתפקידו עלי אדמות. קייטי אמרה לו: "אני רוצה שתראה משהו עכשיו" והסתכלה על השולחן. "אתה רואה את כוס המים הזאת? אני עומדת להרים אותה. הנה, אני מרימה אותה, אתה רואה? היא בידי עכשיו".

על מה אתם חושבים עכשיו?

אם תענו על השאלה הזאת, מגוון התשובות יכול להיות אינסופי, אבל אם ישאלו אתכם בפשטות ברגע לא צפוי "האם אתם חושבים על מה שאתם עושים כרגע"? כיצד תענו?

פסיכולוגים מאוניברסיטת הארווארד פרסמו לפני כשנה אפליקציה לאיי-פון שנועדה למטרות מחקריות. עד לפרסום ממצאי ביניים כבר התקינו אותה למעלה מ-5000 איש ברחבי העולם, שנמשכו לכותרת המבטיחה "מה עושה אותך שמח"?

האפליקציה מופעלת בזמנים רנדומאליים בזמן העירות ושואלת את בעל הטלפון כמה שאלות אמריקאיות כאשר הבולטות שבהן הן:

  • כמה אתה מאושר עכשיו? (1-100)
  • מה אתה עושה כרגע? (22 פעילויות נפוצות)
  • האם אתה חושב על משהו אחר ממה שאתה עושה כרגע? (שימו לב לאפשרויות)
  1. לא
  2. כן, משהו נעים
  3. כן, משהו נייטרלי
  4. כן, משהו לא נעים

 

תמונההנתון הבולט הראשון כבר אומר משהו על הטבע האנושי. ב-47% מסך התשובות (נדגמו כ-250,000 תשובות) אנשים כלל לא חשבו על מה שהם עושים באותו הרגע. למעט פעילות אחת (נחשו איזו), בכל סוגי הפעילויות היו יותר מ-30% תשובות של "חוסר נוכחות".

ומה לגבי האושר?

ברור לכולם שהמצב העגום ביותר הוא לחשוב מחשבות לא נעימות. הממצאים מראים בבירור שלחשוב על מה שאתה עושה כבר מקושר יותר לאושר מאשר לחשוב מחשבה נייטרלית, ורמת האושר במצב נוכחות היא אפילו מעט יותר גבוהה מאשר מחשבות חיוביות!

הממצאים הראו בבירור מתאם בין רמת הנוכחות (כהגדרה מקוצרת ללחשוב על מה שאתה עושה) לבין רמת האושר של בני אדם.

שורת הסיכום של החוקרים ב"הארוואד גאזט" מצלצלת באופן מוכר לרבים שעוסקים בנפש האדם, אם בתרגול עצמי ואם בלימודים:

"A human mind is a wandering mind, and a wandering mind is an unhappy mind. The ability to think about what is not happening is a cognitive achievement that comes at an emotional cost."

בשיחות הרבות שלי על נושא זה עם משתתפי סדנאות לא כולם נכונים למסור את עצמם לתירגול יומיומי של יוגה או של מדיטציה או של ג'אגלינג, כדי לתרגל את תשומת הלב שלהם ליציבות ונוכחות, אבל כולם מסכימים שהתירגול מתחיל בדברים הקטנים כל יום: בזמן שאוכלים מרק אפונה – להריח ולטעום, בזמן שהולכים ברחוב הרצל – לספוג את הצבעים, בזמן שמתקלחים – להנות מהמים, בזמן שמתפללים – לצקת כוונה, בזמן שמשוחחים עם חבר – להיות קשובים. אמרו לי, האין זה אושר?